החלטה בתיק ת"ט 10735-06-13

החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 02/06/2013, אשר הובאה לתיק זה אך ביום 23/07/2013, קבעה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, יחד עם בקשה להארכת מועד. עוד קבע הוא, כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות, בלא להיזקק לארכה, חל ביום 22/05/2013.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהירה מיום 30/05/2013, בו מצהירה היא גם זאת:

"מעולם לא קיבלתי את אזהרת ההוצל"פ נשוא התיק הנ"ל ולראשונה נודע לי על התיק מרשימת תיקים ארצית שהוצאתי מהוצל"פ לפגי שבוע ממתן תצהירי זה . ולא ידוע מי חתם במקומי על אישור המסירה נשוא התיק כי החתימה איננה שלי."

בהמשך מוצהר, "השיקים נשוא התיק מסרתי לבעלי מר חאלד ביאדסה שביצע עסקת פריטת שיקים עם הזוכה."

עוד מצהירה המבקשת, "...בעלי שילם את השיקים נשוא התיק באמצעות הרופא מואסי עומר במזומן והזוכה התחייב להחזירם וכל הבטחותיו להשיבם לא קוימו."

הבקשה נסמכת גם בתצהירו של הבעל, חאלד, המצהיר, כי המשיב חלפן כספים, כי "...השיקים חזרו ולא כובדו על ידי הבנק.." וכי "...סמוך להחזרת כל שיק מהשיקים שילמתי לזוכה את סכומו באמצעות הרופא עומר שריף מואסי מבאקה אלגרביה במזומן ולא נותרתי חייב לו פרוטה..."

תשובת המשיב מיום 09/09/2013 אינה נסמכת בתצהיר. היא מציינת, בין השאר, כי האזהרה לחייב יושמה לידי המבקשת, ע"פ רישומי ההוצל"פ, וכן - כי תצהיר המבקשת סותר את תצהיר המוסר, המעיד על מסירה לידיה. התשובה תוהה מדוע לא צורפה אותה רשימת תיקים ארצית הנזכרת בבקשת המבקשת, שכן היא נושאת תאריך הפקתה.

המשיב מציין, כי המבקשת מצהירה על עובדות שאינן בידיעתה, כגון תשלום החוב המגולם בשיקים נשוא ההתנגדות, ע"י בעלה לזוכה, במעמד ד"ר מואסי, אך אינה מעידה כי היה זה בנוכחותה ואינה מצרפת תצהיר של מי מהם.

תשובת המבקשת לתשובת המשיב, הוגשה ב-30/09/2013, מציינת כי לא צורף תצהיר לתשובת המשיב, ואף לא תצהירו של המוסר, כי צורף תצהיר בעלה של המבקשת, בניגוד לאמור בתשובת המשיב.

בחנתי את מכלול הכתבים, מהם בולטים בהיעדרם תצהירו של המוסר (עליו מסתמכים שני הצדדים), כמו גם תצהירו של ד"ר מואסי, אשר יכול היה לתמוך בטענת ההגנה הלכאורית, לפיה סולק החוב המיוחס למבקשת, באמצעותו.

הנטל לסתור את חזקת המסירה רובץ על כתפי המבקשת. אין היא יכולה להרימו, אם אינה טורחת כלל להציג את אישור המסירה ותצהיר המוסר, אשר נזכרים בתצהיר הסומך את בקשתה. הוראותיו של סעיף 7(ד) בחוק חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובעות:

" סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה."

לו חפץ המחוקק להטיל את הנטל לסתור את חזקת המסירה על אחר5 זולת החייב, מן הסתם היה חוק ההוצל"פ קובע כך.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לקבוע, כי המבקשת לא הרימה הנטל לאמור, ועל כן אין מקום להאריך המועד להגשת ההתנגדות.

לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות, בערבו של עיד אל אדחה.

 הליכי ההוצל"פ בתיק שבכותרת, יימשכו לאכיפת החוב הנגבה בו.

אם הופקד עירבון ע"י המבקשת, בתיק ההוצל"פ, הרי שהוא מחולט לטובת הקטנת החוב.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: